קעקועים – ההיסטוריה – חלק א'

כתובות הקעקוע היו דבר מקובל מאוד בתרבויות קדומות. בחפירות נתגלו כלים מהתקופה הפליאוליתית המאוחרת  ששימשו לביצוע קעקועים. בן היתר נמצאו:

דיסקה עשויה מחרס ואוכרה אדומה ומחטי עצם ששימשו ככל הנראה לדקור את העור.

צלמיות אדם מחימר ואבן שעליהם חריתות שכנראה מייצגות כתובות קעקע נתגלו בסמוך לכלים. מומיות  שנתגלו בערבות רוסיה היו מקועקעות. המומיה העתיקה המפורסמת ביותר הקרויה "איש הקרח" שנתגלתה בהרי האלפים ומתוארכת ל-3000 לפנה"ס, הייתה מקועקעת.

התורה אוסרת כתובת קעקע, מכאן ניתן להבין שתרבות זאת הייתה נפוצה אצל דתות אחרות.  ר' אברהם אבן עזרא כותב שהיו עושים כתובת קעקע כזיכרון למתים ולכן איסור הקעקע מופיע באותו פסוק בו מופיע האיסור לעשות שריטה על המת.

גם ביפן הייתה מסורת עתיקה של קעקועים,עד אשר ההשפעה הסינית על יפן גרמה לכך שבסופו של דבר גם ביפן ראו כתובות קעקע כדבר שלילי, והם אפילו השתמשו בקעקועים כאמצעי ענישה לכל מיני פשעים … ואפילו לחמורים מהם. אנשים מקועקים היו מנודים מהחברה .